קבב בפיתה

אני לא יודעת מה חמור יותר... זה שסיון "דפקה נפקדות" באותו יום עצמאות והלכה להתארח אצל שרון פרי
או זה שהיא חזרה מהמסיבה ההיא עם ה"פטנט" הזה.
קריאות העונג של שרית ואורית (בשני קולות), עוד מצלצלות באוזניי כענבלים, אני, שסובלת מהפרעות קשב וריכוז חמורות, מאד מרוכזת כשהאוכל מוגש...ומאד שקטה!
מצד אחד יש פה יתרון. הבשר הטחון הזה לא עובר טיגון, הוא מוכן מהאדים שהפיתה שומרת עבורו, וכשזו נעשית קריספית, הדגל מורם לחצי התורן. מצד שני, אני עוד לא נתקלתי במי שהסתפק בחצי פיתה, ולא משנה כמה שעות הוא צעד קודם לכן בים בכדי לשמור על הגיזרה.
אז קדימוש! צריך לתת סיבה לכל ריצות המרתון שלכם הקוראים החתיכים והחתיכות אחרת תהיו עצובים והבלוג הזה מטרתו לשמח אותנו.
חג שמח במיוחד לכולנו...
ו ב ת א ב ו ן !

לקבב בפיתה:
1 ק"ג בשר טחון לקבב, איוו הקצב משוק האוכל בנמל הכין לי מיקס מצ'ך (ירך אחורית), פלדה (בטן), צוואר ושומן כבש (12%)
1 בצל קצוץ דק
2 שיני שום קצוצות (או יותר)
פטרוזיליה, צרור שלם קצוץ
1 כף מלח, לפי הטעם
2 כפיות פלפל שחור גרוס, או לפי הטעם
1 כף בהרט
15 פיתות מלבניות חצויות ל2 (אני מוצאת אותם בסופר הקטן ברחוב רודנסקי בתל אביב), או מרובעות או עגולות...
חצי כוס שמן זית
טחינה להגשה

לעבודה:
1. מערבבים בקערה את כל מרכיבי הקבב, טועמים לתיקון התיבול.
2. ממלאים את חצאי הפיתה בתערובת, אני מוציאה קצת מהרך שבתוך הפיתה.
3. מורחים את הפיתות בעזרת מברשת בשמן זית.
4. צולים על האש את שני הצדדים וגם את הפתח בו מבצבץ הקבב.
5. מגישים עם טחינה....
שיא השיאים של הטעם והמנה המנצחת בכל "על האש".

למי שממש אין רצון או חשק להשקיע יכול לרכוש מחית קבב מוכנה, אני קונה את "הקבב של ניר" בדלישס ואז רק נותר לי למלא את הפיתות (בחיי שאין לי אחוזים ואפילו לא הנחה שם).

אפשר למלא את הפיתות כבר בבוקר הארוע ולשמור בקרור. אפשר גם להקפיא ולהוציא כל פעם כמה חצאים לצהריים לילדים.

 

לקינוח מושלם ליום עצמאות, ללחוץ כאן ללינק לביסקויט עם נוטלה ומרשמלו "על האש" 

לחצו כאן לגרסת הדפסה

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי שלא תפספסו אף מתכון...